הליך של בדיקה מוזכר בסימן ב' לפרק הראשון של חוק השיפוט הצבאי שכותרתו הליכים לפני משפט של חלק ה' לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו הליכי שפיטה.
מה התנאי הבסיסי להעמדת אדם לדין בפני בית דין צבאי למעט בית דין לתעבורה?
על פי סעיף 251 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי – למעט בית דין צבאי לתעבורה – אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.
מי מוסמך לשמש קצין בודק?
על פי סעיף 252.(א) לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו מי מוסמך לשמש קצין בודק, אלה רשאים לשמש קצין בודק:
(1) קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
(2) קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
(3) שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
מהי תוצאת פגם בכתב המינוי?
על פי סעיף 252 (ב) לחוק השיפוט הצבאי, פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.
עריכת בדיקה על ידי קצין
על פי סעיף 254. (א) לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו עריכת בדיקה על ידי קצין, קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תלונה הנתונה לדיון משמעתי.
האם מותר לבצע בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד?
על פי סעיף 255 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד, מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.
מהן סמכויות הקצין הבודק?
על פי סעיף 256 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: סמכויות קצין בודק, בס"ק (א), קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
האם מותר לסרב ליתן לצלם ראיות טביעות אצבעות או להצטלם?
על פי סעיף 256 (ב) לחוק השיפוט הצבאי, קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.
האם עד חייב להשיב על שאלה יש בתשובה לה כדי להפלילו?
על פי סעיף 257 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו חובה להעיד ולומר מת, עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.
האם יש חובת עריכת פרוטוקול של פעולות לצורך הבדיקה?
על פי סעיף 258 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: רישום עדויות, הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה (עדות), יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב באותו סעיף "הקצין הבודק" במקום המלים "פקיד המשטרה".
האם דין אמרת הנאשם כדין עדות?
על פי סעיף 259 לחוק השיפוט הצבאי לענין סעיף 258 דין אמרת הנאשם כדין עדות.
האם יש להקריא לעד הנחקר את הודעתו?
על פי סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית שכותרתו הודעת עד תירשם בכתב, בס"ק (1) נקבע כי משנרשמה כל הודעה כזאת בכתב, תיקרא בפני האדם שנחקר, והלה יתבקש לחתום עליה, ואם לא ידע קרוא וכתוב, יתבקש לטבוע בה את סימנו.
מה אם העד הנחקר יסרב לחתום על ההודעה?
על פי סעיף 3 (2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית אם יסרב העד לחתום על ההודעה או לטבוע בה את סימנו, ירשום קצין המשטרה, או קצין המורשה כנ"ל הערה בשולי ההודעה הכתובה כי מוסר ההודעה סירב לחתום עליה או לטבוע בה את סימנו ומה סיבת סירובו, אם בירר אותה. ועל פי ס"ק (3) לאחר מכן יחתום קצין המשטרה, או הקצין המורשה האחר כנ"ל, על ההודעה שבכתב; ובכל הליכים נגד האדם המוסר את ההודעה, על שלא השיב נכונה על כל שאלה שהוצגה לו, תשמש ההודעה שבכתב הוכחה להודעות שמסר, אלא אם יוכח כי לא מסר את ההודעות או כל אחת ואחת מהן.
האם ניתן לגבות עדות שלא בפני הקצין הבודק?
על פי סעיף 260 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: "עדות של בפני הקצין הבודק" בס"ק (א) נקבע כי קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
ובס"ק (ב) נקבע כי דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.
חשוד שנעצר
על פי סעיף 261 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: חשוד שנעצר, חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה.
הזהרת הנאשם
על פי סעיף 266. לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: הזהרת הנאשם, לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.
מהו תוכן האזהרה שיש להזהיר נאשם?
על פי סעיף 267. (א) לחוק השיפוט הצבאי זאת האזהרה: "אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך".
על פי סעיף 267 (ב) לחוק השיפוט הצבאי, אם היתה האזהרה לענין סעיף 237א1 שכותרתו שמיעת טענות העצור, תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) – "אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך".
הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה
על פי סעיף 268 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה, חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.
האם יש לחקור מי שמוסר אמרה
על פי סעיף 269 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: אין לחקור מי שמוסר אמרה, חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.
אמרת נאשם שיש נאשמים אחדים
על פי סעיף 270 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: אמרת נאשם כשיש נאשמים אחדים, היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.
אמרה הנמסרת בכתב
על פי סעיף 271 שכותרתו: אמרה הנמסרת בכתב: חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו – לאחר שהוזהר כאמור – ובשפה שיבחר לו.
אמרה הנמסרת בעל פה
על פי סעיף 272 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: אמרה הנמסרת בעל פה; חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.
האם קצין בודק כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים?
על פי סעיף 273 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: אי כפיפות קצין לדיני ראיות; קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.
פרטי בדיקה אחרים
על פי סעיף 274 לחוק השיפוט הצבי, פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.
חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק
על פי סעיף 275 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק; חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.
סיום הבדיקה
על פי 276 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: סיום הבדיקה; קצין בודק שנתמנה על פי סעיף 252(א)(2) יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי סעיף 252(3) שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.
העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי
על פי סעיף 277 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי; חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור בסעיף 276 – יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.
העברת תלונה לפרקליט צבאי
על פי סעיף 278 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: העברת תלונה לפרקליט צבאי; פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.
ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד
על פי סעיף 279 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד; הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם לסעיף 278 או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור בסעיף 277, וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד – יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.
תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי
על פי סעיף 280 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי; קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם לסעיף 278, או בדרך אחרת, וסעיף 279 אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
(1) להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
(2) לבטל את התלונה;
(3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.
תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי
על פי סעיף 281 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי; קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור בסעיף 277, הרי אם סעיף 279 אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
(1) להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
(2) לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
(3) להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(4) להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.
תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
על פי סעיף 282 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי; הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור בסעיף 278, 279 או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים בסעיף 280 או 281 או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטל יורה על עריכת חקירה מוקדמת.
הגשת כתב אישום ללא תלונה
על פי סעיף 282א לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: הגשת כתב אישום ללא תלונה; בס"ק (א) נקבע כי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
בס"ק (ב) נקבע כי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
בס"ק (ג) נקבע כי לענין סעיף זה וסעיף 300 – חומר בדיקה – לרבות חומר חקירה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה
על פי 282ב. שכותרתו: סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה; בס"ק (א) נקבע כי תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה בסעיף 209א, רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאי, לעשות אחד מאלה:
(1) להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה;
(2) להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(3) לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
(4) להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
(5) להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
בס"ק (ב) נקבע כי אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.