שחרור ממעצר צבאי – המדריך המלא לחייל ולהורה
כלא 10 נווה צדק הוא מתקן הכליאה החדש החל ממרץ 2021, ומחליף את מתקני הכליאה – כלא 4 וכלא 6 שכבר לא קיימים.
מעצר צבאי
מעצר צבאי הוא מעצר של חייל שנחשד בביצוע עבירה פלילית–צבאית. למערכת המשפט הצבאית יש סמכות לדון בעבירה שביצע חייל, מתוקף חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955. חוק השיפוט הצבאי, מקנה סמכות המעצר במקרים מסוימים, בדומה לסמכות מערכת המשפט האזרחית.
זכויות החייל העצור להשמעת טענותיו
נעצרת? יש לך זכות להשמיע את דבריך!
לגבי חייל שנעצר על פי פקודת מעצר
לפי סעיף 237א1(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי תשט"ו – 1955 אם נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי סעיף 237א, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה בסעיף 267. הדברים שנאמרו לעניין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי סעיף 237א (ב) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
מאמר בנושא חיפוש בגוף החייל העצור – כל המידע הרלוונטי בנושא!
מהו תוכן האזהרה לפי סעיף 267 לחוק השיפוט הצבאי?
"אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין ברצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
לגבי חייל שנעצר שלא על פי פקודת מעצר
לפי סעיף 237א1(ב)(1) אם נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי סעיף 237א אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף.
לגבי חייל שניתנה לגביו פקודת מעצר בנסיבות כאמור בסעיף 237א1(א)(1) לחוק השיפוט הצבאי ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי סעיף 237א(2), יובאו הדברים שנאמרו לעניין מעצרו של החייל בפני הקצין המאשר. הוראות סעיף קטן (א) (2) יחולו לעניין פסקה זו.
האם יש לרשום את הדברים שנאמרו לעניין מעצר חייל כאמור לעיל?
כן. על פי סעיף 237א1(ג) דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו- (ב) יירשמו.
חריגים
על פי סעיף 237א1(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.
תקופות מעצר צבאי של חייל לפני משפט
תוך 24 שעות ממעצר על ידי שוטר צבאי יש לקבל פקודת מעצר
לפי סעיף 231 לחוק השיפוט הצבאי חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו.
מה אם לא ניתנה פקודת מעצר עד תום 24 שעות מהמעצר?
באם לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת המעצר ישוחרר החייל.
פקודת מעצר של קצין שיפוט עד 48 שעות
לפי סעיף 234 (א) לחוק השיפוט הצבאי קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות.
הייתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים
ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
לפי סעיף 237א על אף הוראות סעיף 234 (א), רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות.
קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ 48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות.
אם נעצר חיל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור לעיל שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית, יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת שנעצר.
לא נתמלא האמור לעיל, ישוחרר החייל ממעצר.
קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור לעיל רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
מתי אפשר להאריך מעצר לפני משפט עד 72 שעות?
אם מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור בסעיף 35 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות מתחילת המעצר.
לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור לעיל, אלא בעבירה מסוג פשע ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת הממעצר.
קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידותו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור בסעיף 252(א)(3).
מתי אפשר להאריך מעצר בפקודת מעצר עד 96 שעות?
על פי סעיף 234 (א1) לחוק השיפוט הצבאי קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או הפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף 234 (א) לא יעלה על 96 שעות. הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
פקודת המעצר תיארך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך.
לעניין ביצועה דין חייל אחר המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.
חקירה מוקדמת
נושא חקירה מוקדמת מופיע בסימן ג' לחוק השיפוט הצבאי של פרק ראשון שעוסק בהליכים לפני משפט של חלק ה שעוסק בהליכי שפיטה
מי ממנה שופט חוקר לעריכת חקירה מוקדמת?
על פי סעיף 283 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו מינוי שופט חוקר, הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.
מי ייצג את התביעה בחקירה המוקדמת?
על פי סעיף 284 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו התביעה בחקירה מוקדמת, נתמנה שופט-חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.
מה מקריא השופט לפני הנאשם בתחילת החקירה?
על פי סעיף 285 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו התחלת חקירה מוקדמת, בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.
מתי השופט החוקר יגבה את עדות עדי התביעה?
על פי סעיף 286 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו גביית עדויות התביעה, לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.
מתי יסביר השופט החוקר לנאשם את מהות האשמה נגדו?
על פי סעיף 287 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו אמרת הנאשם בס"ק (א) נקבע:
(א) משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
מה יסביר השופט החוקר לנאשם?
על פי סעיף 287 (ב) לחוק השיפוט הצבאי:
(ב) טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם –
(1) שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
(2) שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.
עדי הסנגוריה ועדויות הנאשם
על פי סעיף 288 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו עדי הסנגוריה ועדויות הנאשם:
(א) הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור בסעיף 287, יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
(ב) מסר הנאשם אמרה בשבועה – דינו כדין עד הגנה.
האם הודאתו או אמרתו של הנאשם יכול וישמשו ראיה לפי כל דין אחר?
על פי סעיף 289 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: כשרות הודאות ואמרות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת, אין בהוראות סעיפים 287 ו-288 כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.
האם העדות בחקירה מוקדמת תיקרא באוזני העד ומה קורה אם העד סירב לחתום על העדות?
על פי סעיף 290 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: קיום כתבי עדות: עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה – אין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.
האם אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה משפט הנאשם?
והאם אמרת הנאשם הנ"ל יכולה לשמש ראיה נגד נאשם אחר?
על פי סעיף 291 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת:
(א) אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
(ב) אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.
מה לגבי עד שאי אפשר להביאו למשפט כי נפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל?
על פי סעיף 292 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: כתב עדות של עד כראיה כשרה:
עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב-עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב-העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.
עדות בפני שופט חוקר שלא בחקירה מוקדמת
על פי סעיף 293 לחוק בתי משפט שכותרתו: עדות בפני שופט חוקר שלא בחקירה מוקדמת: עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור בסעיף 292.
באילו מקרים רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא פני הנאשם?
על פי סעיף 294 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם:
(א) רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
(1) אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
(2) כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
(ב) עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט-חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי סעיף 297 לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
(ג) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור בסעיף 285, ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
(ד) בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור בסעיף 284 ללא ציון נאשם.
(ה) פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.
האם יש חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות?
על פי סעיף 295 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: פומביות חקירה מוקדמת, אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחותו אינה חובה לפי חוק זה.
הליכי חקירה אחרים
על פי סעיף 296 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: הליכי חקירה אחרים, הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו בסימן זה, יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.
החלטת השופט החוקר
על פי סעיף 297 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: החלטת השופט החוקר, בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.
למי יעביר השופט החוקר שסיים חקירה מוקדמת את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו?
על פי סעיף 298 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו: סיום חקירה מוקדמת, שופט-חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.
הבאת החייל העצור בפני שופט בשבתות ובחגים
הבאת החייל העצור בפני שופט בשבתות ובחגים
על פי סעיף 237ג לחוק השיפוט הצבאי מי שנעצר על פי פקודת מעצר של שוטר צבאי לפי סעיף 237א יחולו עליו ההוראות האלה:
מה קורה במצב בו מועד הפניה לבית דין צבאי להארכת מעצר, כאמור בסעיף 27ב חל בשבת או בחג?
חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור בסעיף 237ב, בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, להארכת מעצר בפני בית דין צבאי מחוזי, כאמור בסעיף 240, לפני כניסת השבת או החג:
מה קורה במצב בו המעצר בוצע פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג?
בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא החייל העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
מה קורה במצב בו משך החג או צירוף החג והשבת עלה על ארבעים ושמונה שעות?
עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג;
אם המעצר בוצע פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג:
בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג;
אם המעצר בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג:
בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
מה קורה במצב בו משך צירוף החג והשבת עלה על שבעים ושתיים שעות?
עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג;
אם המעצר בוצע פחות מארבע שעות לפני כניסת החג או במהלך החג או השבת:
בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
במאמר זה הכוונה ב"חג" – מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
שחרור חייל בערבות
מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם לסעיף 240 לחוק השיפוט הצבאי או ליתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שחוק השיפוט הצבאי חל עליו לפי סעיפים 6, 7, 8(2), 8(3) או 11 רשאי לצוות על שחרור בערבות.
על שחרור חייל בערבות לפי סעיף 243א לחוק השיפוט הצבאי זה יחולו סעיפים 41 ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, אולם הסמכויות המסורות לפי הסעיפים האמורים לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.
סעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי מגדיר ערובה כ"ערבון כספי או ערבות עמית של חשוד או של נאשם, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכ סוג שהוא, ערבות או ערבון כספי של ערבים, הכל כפי שיורה בית המשפט או הקצין הממונה, לפי הענין".
סעיף 44 לחוק סדר הדין הפלילי עוסק בשחרור בערובה על ידי בית המשפט וקובע כי חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, והוא נתון במעצר או במאסר, רשאי בית המשפט, לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה או ללא ערובה.
כמו כן כי בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון, שערעור תלוי ועומד על פסק דינו, לתת ערובה, אף אם אינו מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, כדי להבטיח את התייצבותו למשפט, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את הנידון כמי ששוחרר בערובה.
סעיף 45 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בסייג לשחרור.
סעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בשיקולים לקביעת ערובה.
סעיף 47 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בתוצאות אי המצאת ערובה.
סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בתנאי השחרור בערובה.
סעיף 49 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בכתב ערובה.
סעיף 50 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בפטור הערב.
סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בתוצאות הפרת תנאי שחרור בערובה.
סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בעיון חוזר בהחלטת בית המשפט.
סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בערר על החלטת בית המשפט.
סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בסמכות בעיון חוזר ובערר.
סעיף 55 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בהשהיית ביצוע שחרור.
סעיף 56 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק באופן הגשת בקשות.
סעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בנוכחות בעלי הדין.
סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) עוסק בתוקף הערובה.